הצי הצהוב
"הצי הצהוב" הוא כינוי שניתן לקבוצה של 14 אוניות אשר נלכדו בתעלת סואץ (בקטע העובר באגם המר הגדול) מ־1967 ועד 1975 עקב מלחמת ששת הימים וסגירת התעלה לאחריה, בשל היותה גבול בין ישראל למצרים. כינוין של האוניות מקורו בשכבת אבק המדבר הצהוב שכיסה אותן לאחר שנים של עגינה ללא תזוזה.
עגינת האוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־5 ביוני 1967, בעת שפרצו קרבות מלחמת ששת הימים בין ישראל למצרים, היו 14 האוניות בשיירה צפונה דרך תעלת סואץ. עם פרוץ הקרבות נחסמו לתנועה שני הפתחים של התעלה. לאחר שלושה ימי לחימה התברר כי התעלה תהיה חסומה למשך זמן ארוך, היות שהוטבעו אוניות בקצותיה, כדי לחסום כל אפשרות של תנועת אוניות. 14 האוניות נאלצו לעגון בחלקה הרחב ביותר של תעלת סואץ, באגם המר הגדול.
שמונה שנים של עגינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש אוקטובר 1967 נפגשו רבי החובלים והצוותים של כל 14 הספינות על סיפונה של הספינה "Melampus" וייסדו את "התאחדות האגם המר הגדול" (באנגלית: Great Bitter Lake Association, בראשי תיבות GBLA). מטרת ההתאחדות הייתה לארגן את התמיכה באוניות הלכודות. במהלך השנים נפגשו צוותי האוניות באופן קבוע על סיפונה של אחת מהן לצורך אירועים חברתיים שונים. למשל ימי שיט מפרשיות או "אולימפיאדה" שארגנו, בעת שנערכו משחקי אולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968.
במהלך השנים ארגנו צוותי האוניות שירות דואר, ובו בולים שעיצבו בעצמם וחותמות, אשר הפכו במרוצת השנים לפריטי אספנות מבוקשים בעולם.
בחלוף הזמן פחת מספרם של אנשי הצוות בספינות, וב־1969 נקשרו הספינות יחדיו בכמה קבוצות כדי להפחית עוד יותר את מספר אנשי הצוות הדרוש לצורך תחזוקתן. לאחר קשירת האוניות החלו לקרוא בולים על שם כמה מהספינות. כך למשל נוצר בול שנשא את השם MS Müwinikies, שהוא צירוף שמן של הספינות Münsterland, Nordwind, Nippon, Killara ו־Essayons, שנקשרו זו לזו. ב־1972 נשלחו לביתם אחרוני אנשי הצוות של הספינות הגרמניות, ותחזוקת ספינותיהם הועברה לידי חברה נורווגית.
באביב 1975 נפתחה תעלת סואץ לתנועת ספינות מחדש. ב־24 במאי אותה שנה הגיעו הספינות Münsterland ו־Nordwind לנמל המבורג, שם התקבלו בתשואות על ידי קהל שמנה כשלושים אלף איש. על פי דיווחים מאותה עת, היו אלה הספינות היחידות מתוך הקבוצה שעזבו את תעלת סואץ בכוח מנועיהן. Münsterland השלימה, בכניסתה לנמל המבורג, הפלגה מאוסטרליה שנמשכה שמונה שנים, שלושה חודשים וחמישה ימים.
האוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- MS Nordwind – מערב גרמניה
- MS Münsterland – מערב גרמניה
- MS Killara – שוודיה
- MS Nippon – שוודיה
- MS Essayons – נורווגיה (בפרוץ המלחמה נקראה Sindh, בבעלות צרפתית)
- MS Agapenor – הממלכה המאוחדת
- MS Melampus – הממלכה המאוחדת
- MS Scottish Star – הממלכה המאוחדת
- MS Port Invercargill – הממלכה המאוחדת
- SS African Glen – ארצות הברית; הוטבעה ב־1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים
- MS Djakarta – פולין
- MS Boleslaw Bierut – פולין
- MS Vassil Levsky – בולגריה
- MS Lednice – צ'כוסלובקיה
אונייה נוספת, ה־15 במספר, נלכדה באגם תמסח. שמה היה Observer, והיא הניפה את דגל ארצות הברית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בולים וחותמות דואר מהתאחדות האגם המר הגדול
- ״מלחמת שמונה השנים״ – סיפורו של הצי הצהוב בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי